פשיטת רגל הינה מצב משפטי המכיר באי יכולתו של אדם לשלם את חובותיו הכספיים. מדובר במצב בו אדם נפרד מנכסיו ומפסיק להיות בעליהם. בהכרזת החייב כפושט רגל על פי חוק, ברוב המקרים החייב הוא המבקש מהרשויות המתאימות הגנה מנושיו על ידי הכרזתו כפושט רגל.
אם כך, קיומה של ההגדרה המשפטית המיוחדת של פושט רגל נועדה להשיג שתי מטרות עיקריות: לאפשר לחייב אשר באמת ובתמים אינו יכול לשלם את חובותיו להתחיל מחדש ולמנוע את התעמרות הנושים והשלטונות בו ולהסדיר את כינוס נכסיו של החייב על מנת לחלקם באופן מוסדר בין הנושים לפי סדר עדיפות הקבוע בחוק. קיומו של הליך מסודר לפשיטת רגל וכינוס נכסים הינו אינטרס ציבורי מובהק, משום שגם לנושים וגם להוצאה לפועל ישנו עניין בלקבל את מה שניתן מהחוב. כיצד אם כן מתבצעת גביית החוב מחייב באמצעות הליך פשיטת הרגל? תחילה יש לשים דגש על היררכית הנושים. קיימים נושים מובטחים אשר להם תהיה זכות ראשונה לעכב או לשעבד את נכסי פושט הרגל ועל כן הינם בראש פירמידת הנושים. אלו יוכלו לפעול כנגד פושט הרגל באופן המוצלח ביותר. אחריהם בפירמידה ניתן יהיה למצוא את הנושים בדין קדימה אשר ביניהם ניתן למצוא את עובדיו של פושט הרגל (באם העסיק כאלו), מוסדות מדינה וכו'. אחרונים בפירמידה הינם הנושים הרגילים - ספקים לצורך העניין אשר להם חב פושט הרגל תשלומים שונים.
ביום 16/11/2008 פורסם בכנסת תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: "החוק" ו/או "חוק ההוצאה לפועל"). החוק אושר למרות התנגדותה הנחרצת של לשכת עורכי הדין וקבע סדרים חדשים בכל הקשור לשיעורי הגבייה וייעולם מצד אחד אל מול צירופן של הגנות נוספות לחייבים בתיקי הוצל"א ובכך הביא לשיפור יכולת גביית כספים מאלו החייבים מחד ולצמצום פגיעה באותם החייבים מאידך. התיקון, שאף לעבור מפגיעה בגופו וכבודו של החייב אל עבר פגיעה בנכסיו האישיים. תיקון חוק ההוצאה לפועל ביטל כמעט באופן מוחלט את פקודת המאסר, ביטל את סמכותם של שופטי בית משפט שלום ולעניינו נתן לגיטימציה לנושים להטיל על חייבים הגבלות שונות. וכך, קבע החוק השהייה ומתן אורכה לתשלום בטרם הגשת בקשה לביצוע פסק דין, צמצום השימוש בצווי מאסר, פטור מעיקול לגבי מטלטלין כגון תרופות וציוד רפואי מחשב אישי ומדפסת, מכשיר טלפון נייד או טלפון נייח וכו. הגנה מפני עיקול זכויות כלפי צדדים שלישיים, לדוגמא כספים הניתנים כפיצוי בגין זכאות לדיור חלוף עקב פינוי החייב מדירת מגוריו. התיקון קבע את הגנת הדיור החלוף הקובע כי רשם ההוצאה לפועל יורה על מכירת מקרקעין של חייב רק לאחר שנוכח כי לחייב יכולת כלכלית המאפשרת מימון חלופי . ולצד אלו, קבע החוק כמה פרוצדורות יעילות יותר התורמות לשיפור יכולת הגבייה והטלות הגבלות על חייבים המשתמטים מתשלום. ביניהם קבע התיקון הגבלת החייב מקבלת דרכון ישראלי או תעודת מעבר, עיכוב יציאתו של חייב מהארץ, הגבלת חייב משימוש בכרטיס חיוב, הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, הגבלת החייב מלייסד תאגיד או להיות בעל עניין בתאגיד והגבלת החייב מלקבל או מלחדש רישיון נהיגה.
הליך פשיטת הרגל ואיתו צו כינוס נכסים יכול להיות מופעל נגד כל אדם החייב מעל סכום המשתנה מעת לעת והמצוי בפקודה ע"י פתיחת תיק הוצאה לפועל או פסק דין חלוט בעניינו.
במסגרת החקיקה הקיימת, ישנם מספר מנגנונים, המאפשרים לקבל דמי מזונות גם כאשר החייב מצוי בהליך חדלות פירעון. הן החייב והן הנושה/ זכאי למזונות יכולים לממש את זכותם, הן ביחס לסדר נשייתם והן ביחס לזכאות לקבל בסופו של יום את מלוא הסכום שנפסק, לאור העובדה כי צו ההפטר לא חל על חוב מזונות.
חוק חדלות פירעון ביטל את ההגנה, שניתנה בעבר לדירת המגורים של פושט הרגל, ובמקביל העניק הגנה הדורשת הפעלת שיקול דעת משפטי קפדני בעת הבחירה לממש דירת מגורים. מה אומרות על כך פסיקות בית המשפט?
בהליך של חדלות פירעון ניתן להגיש בקשה לבית המשפט לקבלת צו הפטר, המעניק פטור לחייב מתשלום חובותיו הקיימים. הצו מגן על החייב מפני הנושים שלו ומונע מהם את האפשרות לנקוט בהליכים משפטיים כלפיו על מנת לקבל בחזרה את החוב שלהם.
חיפוש 
סגור 
