מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); סטס קפיליוביץ, משפטן


העברת זכויות בדירה משותפת להורי אחד מבני הזוג אינה נחשבת העברה ל"קרוב" לצורך חבות במס רכישה
 

ביום 22.1.2019 דחתה ועדת-ערר למיסוי מקרקעין ערר על השגה שהגישה רחל יעקובוביץ (להלן: "העוררת") כנגד שומת מס רכישה שהוציא מנהל מס שבח ומקרקעין (להלן: "המשיב") בעניין העברת זכויות בדירת מגורים שבבעלות משותפת שלה ושל בעלה, לאביה (ו"ע 7999-08-16 רחל יעקובוביץ נ' רשות המיסים – מנהל מס שבח מקרקעין)

 
רקע כללי
העוררת ובעלה (להל: "בני הזוג") היו בעלי דירת מגורים יחידה בבאר שבע (להלן: "הדירה בבאר שבע"), ובהמשך רכשו דירת מגורים בתל אביב (להלן: "הדירה בתל אביב"). על מנת ליהנות מהקלה במס רכישה החלה על דירת מגורים יחידה בהתאם לסעיף 9(ג1ג) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963 (להלן: "החוק"), העבירו בני הזוג את הדירה בבאר שבע ללא תמורה (עוד בטרם שחלפו 18 חודשים ממועד רכישת הדירה בתל אביב) לאביה של העוררת. בני הזוג ואביה של העוררת דיווחו למשיב כי הדירה בבאר שבע שהועברה ללא תמורה ל"קרוב", שווה 720,000 ₪, ובהתאם לתקנות מס רכישה מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה), תשל"ה-1974 (להלן: "התקנות"), שלפיהן, בהעברה בלא תמורה בין יחיד ל"קרוב", יחויב הרוכש בשליש מס רכישה - נערכה שומה עצמית בסך של 19,200 ₪, והרוכש, אבי העוררת, שילם את המס.
המשיב סבר כי אין לקבל את השומה העצמית שכן, אבי המערערת לא נכנס בגדר "קרוב" של חתנו, ועל כן, הוציא שומה חדשה שנערכה על פי מתווה רעיוני הבא: העברה ראשונה שבמסגרתה קיבלה העוררת מבעלה את חלקו בדירה בבאר שבע, לגביה נקבע חיוב בשליש מס רכישה בשל קיומה של דירה נוספת בבעלות בני הזוג- הדירה בתל אביב; העברה שניה שבה העבירה העוררת את מלוא הזכויות בדירה בבאר שבע לאביה, ונקבע לגביה חיוב בשליש מס רכישה. לאור זאת, המשיב דרש מהעוררת תשלום מס רכישה נוסף בגובה 9,610 ₪ בגין ההעברה הראשונה.
העוררת השיגה על השומה החדשה שהוציא המשיב אולם זו נדחתה על ידי המשיב ומכאן אפוא ערר זה.
 
טענות הצדדים
העוררת טענה כי יש לראות את אביה כחלק מהתא המשפחתי וככזה יש להכיר בו ככזה העונה על הגדרת המושג "קרוב" משפחה. לדבריה, המחוקק יצר לאקונה משפטית בכך, שהמילה "חם" לא הוזכרה בסעיף ההגדרות בחוק, וזאת בשל כך כי עסקאות בהן צאצאים מבקשים להעביר דירה במתנה להוריהם אינן נפוצות.
כן הוסיפה וטענה העוררת כי מחוקק המשנה ביקש לאפשר לשני בני הזוג הנחה בהעברה של דירת מגורים בלא תמורה בין צאצא להורה, וזאת מכוח זכאותו של אחד מבני הזוג. לעניין זה סבורה העוררת כי חלה הפליה בין צאצאים שאין להם בני זוג לבין צאצאים נשואים.
מנגד, המשיב חזר על טענותיו שהועלו על ידו בהליך ההשגה, וטען כי החוק אינו קובע חזקה כללית המכירה בבני זוג כתא משפחתי אחד, וכי אביה של העוררת אינו נחשב ככזה העונה על הגדרת "קרוב" לבעלה של העוררת לצורך קביעת מס רכישה. טענה זאת מוצאת עיגון בסעיף ההגדרות שבתקנות, לפיהן המחוקק לא ראה לנכון לכלול בהגדרת המונח "קרוב" גם העברה מאדם לחמו ככזו המזכה בהקלה במס רכישה.
 
דיון והכרעה
יו"ר הוועדה, כבוד השופט גד גדעון, בהסכמת כלל חברי הועדה, קבע כי בהתאם להוראות החוק ולדברי הפסיקה, לא נקבעה חזקה כללית המכירה בבני זוג כתא משפחתי אחד. מקום בו ביקש המחוקק להכיר בבני זוג כתא משפחתי אחד לעניין החבות במס, הוא עשה זאת בצורה מפורשת (כך למשל לעניין הרכישה), אולם במקרה זה, עסקינן במכירה.
לעניין טענת ההפליה שהעלתה העוררת, נקבע כי העוררת לא הראתה חוסר סבירות באי הכללת הקרבה של בן הזוג של צאצא ביחס לחמו בהגדרה של "קרוב".
לעניין המתווה הרעיוני שקבע המשיב, נקבע כי המשיב בא לקראת העוררת בקביעתו כי חובת המס בגין העברת מחצית הדירה בבאר שבע מבעלה ימוסה שלא באופן המלא כמקובל, אלא שליש מהחבות במס רכישה בלבד, ועל כן, לא נפל פגם בשומה שהוציא המשיב.

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

עשוי לעניין אתכם

מס רכישה על דירה שנייה לאחד מבני זוג

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); סטס קפיליוביץ, משפטן

חזקת התא המשפחתי בנוגע למיסוי דירת מגורים משותפת ניתנת לסתירה במקרים חריגים במיוחד - ביום 4.4.2019 דחה בית המשפט המחוזי ערר שהגיש הרצל פדלון כנגד החלטת מנהל מיסוי מקרקעין נתניה שלא לאפשר לעורר לשלם מס רכישה בשיעור מופחת החל בעת רכישת דירת מגורים יחידה בגין רכישת מחצית הזכויות בדירת מגורים משותפת.

עסקאות חייבות במע"מ למול עוסקים מהרש"פ

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); דורון פסו, עו"ד

עוסקים ישראליים מחויבים בהתנהלות חשבונאית תקינה בהתאם להוראות חוק מס ערך מוסף גם לגבי עסקאות הנערכות למול פלסטינים - להלן הכללים החדשים לדיווח על עסקאות למול פלסטינים.

קיזוז הפסדי הון ע"י נושה מובטח

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); סטס קפיליוביץ, משפטן

נושה מובטח אינו זכאי לקזז את הפסדי ההון שנוצרו לחייבים מחמת מימוש נכסים במסגרת הליך פשיטת רגל, כנגד חבותו במס שבח הנוצר עקב מימוש הנכסים המשועבדים. היה על הנושה המובטח לנסח את שטר המשכנתה באופן שבו יכלול התייחסות מפורשת לזכותו ליהנות מהפסדי הון בגדרם של נכסים משועבדים.

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם