מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); סטס קפיליוביץ, משפטן


העברת זכויות בדירה משותפת להורי אחד מבני הזוג אינה נחשבת העברה ל-"קרוב" לצורך חבות במס רכישה

ביום 22.1.2019 דחתה ועדת ערר למיסוי מקרקעין ערר על השגה שהגישה רחל יעקובוביץ (להלן: "העוררת") כנגד שומת מס רכישה שהוציא מנהל מס שבח ומקרקעין (להלן: "המשיב") בעניין העברת זכויות בדירת מגורים שבבעלות משותפת שלה ושל בעלה, לאביה (ו"ע 7999-08-16 רחל יעקובוביץ נ' רשות המיסים-מנהל מס שבח מקרקעין)

 
רקע כללי
העוררת ובעלה (להלן: "בני הזוג") היו בעלי דירת מגורים יחידה בבאר שבע (להלן: "הדירה בבאר שבע"), ובהמשך רכשו דירת מגורים בתל אביב (להלן: "הדירה בתל אביב"). על מנת ליהנות מהקלה במס רכישה החלה על דירת מגורים יחידה בהתאם לסעיף 9(ג1ג) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963 (להלן: "החוק"), העבירו בני הזוג את הדירה בבאר שבע ללא תמורה (עוד בטרם שחלפו 18 חודשים ממועד רכישת הדירה בתל אביב) לאביה של העוררת. בני הזוג ואביה של העוררת דיווחו למשיב כי הדירה בבאר שבע שהועברה ללא תמורה ל-"קרוב", שווה 720,000 ₪, ובהתאם לתקנות מס רכישה מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה), תשל"ה-1974 (להלן: "התקנות"), שלפיהן, בהעברה בלא תמורה בין יחיד ל"קרוב", יחויב הרוכש בשליש מס רכישה - נערכה שומה עצמית בסך של 19,200 ₪, והרוכש, אבי העוררת, שילם את המס. המשיב סבר כי אין לקבל את השומה העצמית שכן, אבי המערערת לא נכנס בגדר "קרוב" של חתנו, ועל כן, הוציא שומה חדשה שנערכה על פי מתווה רעיוני הבא: העברה ראשונה שבמסגרתה קיבלה העוררת מבעלה את חלקו בדירה בבאר שבע, לגביה נקבע חיוב בשליש מס רכישה בשל קיומה של דירה נוספת בבעלות בני הזוג - הדירה בתל אביב; העברה שנייה שבה העבירה העוררת את מלוא הזכויות בדירה בבאר שבע לאביה, ונקבע לגביה חיוב בשליש מס רכישה. לאור זאת, המשיב דרש מהעוררת תשלום מס רכישה נוסף בגובה 9,610 ₪ בגין ההעברה הראשונה. העוררת השיגה על השומה החדשה שהוציא המשיב אולם זו נדחתה על ידי המשיב ומכאן אפוא ערר זה.
 
טענות הצדדים
העוררת טענה כי יש לראות את אביה כחלק מהתא המשפחתי וככזה יש להכיר בו ככזה העונה על הגדרת המושג "קרוב" משפחה. לדבריה, המחוקק יצר לאקונה משפטית בכך, שהמילה "חם" לא הוזכרה בסעיף ההגדרות בחוק, וזאת בשל כך כי עסקאות בהן צאצאים מבקשים להעביר דירה במתנה להוריהם אינן נפוצות. כן הוסיפה וטענה העוררת כי מחוקק המשנה ביקש לאפשר לשני בני הזוג הנחה בהעברה של דירת מגורים בלא תמורה בין צאצא להורה, וזאת מכוח זכאותו של אחד מבני הזוג. לעניין זה סבורה העוררת כי חלה הפליה בין צאצאים שאין להם בני זוג לבין צאצאים נשואים. מנגד, המשיב חזר על טענותיו שהועלו על ידו בהליך ההשגה, וטען כי החוק אינו קובע חזקה כללית המכירה בבני זוג כתא משפחתי אחד, וכי אביה של העוררת אינו נחשב ככזה העונה על הגדרת "קרוב" לבעלה של העוררת לצורך קביעת מס רכישה. טענה זאת מוצאת עיגון בסעיף ההגדרות שבתקנות, לפיהן המחוקק לא ראה לנכון לכלול בהגדרת המונח "קרוב" גם העברה מאדם לחמו ככזו המזכה בהקלה במס רכישה.
 
דיון והכרעה
יו"ר הוועדה, כבוד השופט גד גדעון, בהסכמת כלל חברי הועדה, קבע כי בהתאם להוראות החוק ולדברי הפסיקה, לא נקבעה חזקה כללית המכירה בבני זוג כתא משפחתי אחד. מקום בו ביקש המחוקק להכיר בבני זוג כתא משפחתי אחד לעניין החבות במס, הוא עשה זאת בצורה מפורשת (כך למשל לעניין הרכישה), אולם במקרה זה, עסקינן במכירה. לעניין טענת ההפליה שהעלתה העוררת, נקבע כי העוררת לא הראתה חוסר סבירות באי הכללת הקרבה של בן הזוג של צאצא ביחס לחמו בהגדרה של "קרוב". לעניין המתווה הרעיוני שקבע המשיב, נקבע כי המשיב בא לקראת העוררת בקביעתו כי חובת המס בגין העברת מחצית הדירה בבאר שבע מבעלה ימוסה שלא באופן המלא כמקובל, אלא שליש מהחבות במס רכישה בלבד, ועל כן, לא נפל פגם בשומה שהוציא המשיב.

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג 5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

החלטת מיסוי מקדמית

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); ליאור קרשס, משפטנית

הליך קבלת החלטת המיסוי הוא הליך מעיין שיפוטי שבסופו ניתנת החלטה חלוטה של המנהל בכל הנוגע לחבות המס, תוצאת המס או ההשלכות על חבות המס בשל פעולה, שביצע מבקש החלטת מיסוי או בשל הכנסה, רווח, הוצאה או הפסד שהיו לו - קרא כאן בהרחבה בנושא.

מחזיק תחת שמך נכס של אחר?

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח)

משרדנו מתמחה במתן ייעוץ משפטי לבני משפחה או קרובים אחרים המחזיקים תחת שמם כ-"נאמנים" חשבונות בנק, נדלן או נכסים של אחרים בארץ או בחו"ל - קראו כאן בנושא.

חויב בהכנסה מדיבידנד בשל מס תשומות שקוזז שלא כדין

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); דניאל גולדשטיין, משפט

בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה ביום 26/8/19, דחה בית המשפט את הערעור שהוגש על ידי יצחק אביתר וקבע כי יש למסות את המערער באופן אישי בהכנסה שתסווג כדיבידנד לפי סע' 2(4) לפקודה, בגין שומות שהוצאו לחברות שבבעלותו, בין היתר על הכנסות מניכוי מס תשומות שלא כדין, והפכו לחלוטות לאחר שהחברות לא הגישו ערעור, ובהינתן שהחברות אינן פעילות וחסרות כל נכסים ועל כן חזקה היא כי אותן הכנסות הגיעו לכיסו של המערער (ע"מ 1409-06-18 יצחק אביתר נ' פקיד שומה חיפה).

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם