מאת: אלי דורון, עו"ד; ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); דורון פסי עו"ד


חשיפה לחיוב מס ונקיטת הליכים פליליים בעקבות גילוי (לא) מרצון של חשבונות בנק זרים בבעלות תושבי ישראל -
כניסתן לתוקף של תקנות
CRS

 

ביום 1.1.2019 אישרה ועדת הכספים של הכנסת את תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים), התשע"ט-2019 ("תקנות CRS"), המטמיעות בדין הישראלי את מערכת חילופי המידע בין מדינות ה- OECD למטרת גביית מס.
לאור כניסתן לתוקף של תקנות אלה יידרשו מוסדות פיננסיים בישראל ליישם תקן בין לאומי להחלפת מידע לגבי אזרחים זרים המנהלים חשבונות בנק בשטחן.
כתוצאה מכך, מידע ממוסדות פיננסיים במדינות ה- OECD  יימסר לרשות המיסים בישראל, וזו תוכל לנקוט בהליכים כנגד נישומים בגין חשבונות בנק המצויים מחוץ לישראל.
משמעות הדבר היא כי רשות המיסים תקבל מידע לגבי נישומים בעלי הכנסות לא מדווחות המופקדות בבנקים בחו"ל, ואלה יהיו חשופים להליכים אזרחיים ופליליים.
 
תקן ה- CRS
CRS  ( Common Reporting Standard) הינו תקן שפותח על ידי ארגון ה- OECD  לאיסוף מידע אודות חשבונות בנק של תושבים זרים לצורך אכיפת מס בין מדינות.
בהתאם לתקן זה מחויבים מוסדות פיננסיים (בנקים בעיקר) לאסוף מידע לגבי חשבונות בבעלות אזרחים זרים ולהעבירם לרשויות המס המקומיות, וזאת תוך הגדרה רחבה של המונחים על מנת להרחיב את תחולתו על חשבונות שונים המתנהלים במסגרת מוסדות פיננסיים.
בהתאם, רשויות המס המדינתיות חולקות את המידע שנאסף אחת עם השנייה, ובכך מגדילות את יכולת גביית המיסים.
בשנת 2014 הצהירה ישראל כי תפעל ליישום התקן. ביולי 2016 אישרה הכנסת את החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 227), התשע"ו-2016, שמניח תשתית חוקית שתאפשר חילופי מידע אוטומטיים, ובהתאם לכך הואצו תהליכי הטמעתו של התקן עד התקנתן של תקנות הCRS  שנכנסו לתוקף בתחילת 2019.
 
משמעותן של תקנות ה-CRS
הטמעת תקן ה-CRS  בישראל מביא לכך שמדינת ישראל תיכנס למאגר המדינות המחליפות ביניהן מידע לגבי אזרחים זרים המנהלים חשבונות בנק בתחומן.
עובדה זו טומנת בחובה משמעויות כבדות משקל, הואיל ודיני המס בישראל מחייבים דיווח ותשלום מס עבור הכנסות של תושב ישראל המופקות גם מחוץ לישראל, ובפרט הכנסות מרווחי הון (כגון ריבית) או שכירות.
 
גילוי מרצון
נכון להיום מאפשרת רשות המיסים לדווח במסגרת הליכי "גילוי מרצון" על הכנסות החייבות במס בישראל כנגד תשלום המס בהיבט האזרחי בלבד, וללא נקיטתו של הליך פלילי. בהקשר זה יש לציין כי רובן של בקשות גילוי מרצון כוללות הצהרת הנישומים על הכנסות מחוץ לישראל (לדוגמא רווחי הון או שכירות).
לאור הטמעת תקן ה- CRS  יועבר לרשות המיסים מידע ממדינות החברות ב- OECD  לגבי תושבי ישראל המחזיקים בחשבונות בנק מחוץ לישראל, לרבות כל הפעילות בחשבונות אלה.
אין להקל בעובדה זו ראש שכן אי דיווח ותשלום מס על הכנסה הינה עבירה פלילית ועוולה אזרחית, אשר מלבד חיוב בתשלום המס שלא שולם כנדרש (וקנסות נוספים) עלולים אף לגרור עונשי מאסר.
על כן, אנו ממליצים לבעלי חשבונות בנק זרים בהם הכנסות החייבות במס בישראל "להקדים תרופה למכה" ולהתחיל בהליכי גילוי מרצון, ובכך להימנע מחשיפתם להליכים פליליים.
 

 

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג 1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

גילוי מרצון 2019

גילוי מרצון 2019

מאת: אלי דורון, עו"ד

לפעמים הנכס ה"שחור" או הלא מדווח הוא כסף ולפעמים הוא משהו אחר – מניות, עסק בחול, דירות, פעילות עסקית, יהלומים, זהב ועוד. כל אותם ישראלים המחזיקים נכסים שכאלה נמצאים בחשיפה. לאלה יש בעיה – אם במישור הפלילי – מול מס הכנסה ואם במישור הפרקטי – מול הבנקים שיסרבו לקבל את ההון הלא מדווח לטובת רכישת בית או ביצוע פעולות אחרות. משכך, מה שנכון לעשות זה להכשיר את הכסף/ נכס, להפוך אותו לחוקי, להלבין אותו במסגרת הליך של גילוי מרצון או הלך מתוחכם אחר.

עם תום שנת 2018, יסתיים נוהל גילוי מרצון אנונימי

עם תום שנת 2018, יסתיים נוהל גילוי מרצון אנונימי

מאת: אלי דורון, עו"ד; ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); דורון פסי עו"ד

שימו לב!! נותרו שבועות ספורים עד לסוף שנת 2018 לטובת נקיטה מהירה בהליך של גילוי מרצון אנונימי.

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם