מאת: אלי דורון, עו"ד; ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); דורון פסו עו"ד


מיסוי מהכנסה מעורבת של עולה חדש בשנתו הראשונה בישראל

החלטת מיסוי 2316/18 - "קביעת מנגנון הכנסה מעורבת להכנסות המופקות בישראל ומחוץ לישראל בידי תושב חוץ (במהלך שנת ההסתגלות) ותושב ישראל לראשונה – החלטת מיסוי בהסכם"
 

רקע:
בהתאם לס' 14(א) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"), אדם שהיה "תושב חוץ" והפך להיות "תושב ישראל" לראשונה (להלן: "תושב ישראל לראשונה") זכאי לפטור ממס למשך 10 שנים בגין הכנסותיו שמקורן מחוץ לישראל. [1][2] בנוסף, ס' 14(ב) לפקודה קובע כי תושב ישראל לראשונה זכאי לבחור ב-"שנת הסתגלות" אשר במהלכה ימשיך להיחשב כ-"תושב חוץ" (והכנסתו שנוצרה מחוץ לישראל תהיה פטורה ממס בישראל), ולאחריה יוכל להודיע לרשויות המס באם יבחר להמשיך להתגורר בישראל. שנת ההסתגלות תבוא במניין 10 השנים בהן זכאי הוא לפטור מהכנסותיו (להלן: "שנת הסתגלות").[3]
 
החלטת המיסוי:
הנישום עלה לישראל עם משפחתו והפך לתושב ישראל לראשונה בחודש יולי 2013, כמו כך הנישום בחר בשנת הסתגלות עד חודש יולי 2014. טרם עלייתו, עבד הנישום בחברה תושבת חוץ ולה סניפים ברחבי העולם, וכן בישראל. תנאי העסקתו של הנישום קבעו כי מקום עבודתו יהא במשרדיה המרכזיים של החברה באירופה ומעת לעת יעבוד הוא למשך מספר שבועות במשרדיה השונים ברחבי העולם, לרבות בישראל, כאשר שכרו ישולם על ידי משרדי החברה בישראל וידווח לפקיד השומה באמצעות תיק הניכויים של החברה הישראלית. בהתאם לכך, נוצר מצב לפיו חלק משכרו של הנישום משולם לו עבור עבודתו המתבצעת מחוץ לישראל, בעוד חלק משולם עבור עבודתו המתבצעת בישראל, בעוד מלוא השכר משולם בפועל על ידי החברה הישראלית (הנדרשת בניכוי במקור עבור מלוא הסכום).
 
בהחלטה נקבע כדלקמן:
  • הנישום יהא זכאי להטבות כתושב ישראל לראשונה, לרבות שנת ההסתגלות, ככל ויקיים את מרכז חייו בישראל.[4]
  • ההחלטה אינה מהווה אישור תושבות עבור הנישום לצרכי מס, וזה יונפק בהתאם למרכז חייו, ובכל מקרה לא בעבור שנת ההסתגלות.
  • הכנסת הנישום תחולק לשניים, ועליה יוטל מס בהתאם:
    • החלק הראשון יחושב לפי הכנסה בגין עבודתו בישראל כשהיא מוכפלת בחלק היחסי של מספר ימי העבודה בישראל.
      חלק זה יהווה הכנסה ממקור ישראלי ויהיה כפוף למס הכנסה בישראל בשיעורי מס שולי ("החלק הראשון").
    • החלק השני יחושב על פי יתרת ההכנסה המשולמת לנישום על ידי הסניף הישראלי.
      חלק זה יהווה הכנסה ממקור שאינו ישראלי ויהיה פטור ממס הכנסה בישראל למשך שנת ההסתגלות בלבד ("החלק השני").
  • החברה הישראלית תוכל לתבוע את הוצאות שכר העבודה רק עבור החלק הראשון.
  • פטור עבור החלק השני יינתן רק במקרים בהם תקופת עבודתו של הנישום מחוץ לישראל עולה על 60 יום בשנה (או לפי חלק יחסי בהתאם למספר ימי העבודה עבור אותו מעביד בשנת המס), ורק עבור הכנסות שהתקבלו במשך שנת ההסתגלות.
  • על הנישום לקיים רישום חודשי של מספר ימי עבודתו בישראל ומחוץ לישראל, ולהעבירם לחברה הזרה, אשר ישמש כבסיס לחישוב סכום המס המנוכה במקור בגין החלק הראשון.
  • על הנישום להגיש דו"ח מס שנתי על כלל הכנסותיו, וכן לצרף לדו"ח זה מסמכים שונים.

[1] המונחים "תושב חוץ" ו"תושב ישראל" בהתאם להגדרת ס' 1 לפקודה.
[2] הכנסות ממקורות המפורטים בסעיפים 2, 2א ו-3 לפקודה.
[3] בכפוף להוראות הפקודה.
[4] בהתאם להוראות הדין.

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג 5 ע"י 3 גולשים

עשוי לעניין אתכם

יעוץ למחזיקים תחת שמם נכסים, חשבונות בנק, נדלן וכו' השייכים למשהו אחר

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח)

ייעוץ משפטי לבני משפחה או אחרים המחזיקים תחת שמם כ "נאמנים" חשבונות בנק ו/או נכסים של אחרים בארץ או בחול

חויב בהכנסה מדיבידנד בשל מס תשומות שקוזז שלא כדין

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); דניאל גולדשטיין, משפט

בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה ביום 26/8/19, דחה בית המשפט את הערעור שהוגש על ידי יצחק אביתר וקבע כי יש למסות את המערער באופן אישי בהכנסה שתסווג כדיבידנד לפי סע' 2(4) לפקודה, בגין שומות שהוצאו לחברות שבבעלותו, בין היתר על הכנסות מניכוי מס תשומות שלא כדין, והפכו לחלוטות לאחר שהחברות לא הגישו ערעור, ובהינתן שהחברות אינן פעילות וחסרות כל נכסים ועל כן חזקה היא כי אותן הכנסות הגיעו לכיסו של המערער (ע"מ 1409-06-18 יצחק אביתר נ' פקיד שומה חיפה).

חלוקת עיזבון בשלבים יוצרת אירועי מס

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); דניאל גולדשטיין, משפטן

ועדת ערר מיסוי מקרקעין מרכז דחתה ביום 4/9/19, ערר על שומת מנהל מס שבח מקרקעין אשר קבעה כי יש לראות בחלוקה מאוחרת ונוספת של נכסי העזבון ככזו החייבת במס על פי החוק

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם