כל החיים אנו עמלים מתוך מטרה לייצר בטחון כלכלי, אם לטובת עצמנו ואם לטובת ילדנו. בעודנו צעירים אנו מתמקדים בנדרש לטובת קיומה הרציף והמסודר של המשפחה הנבנית ועם חלוף השנים מצליחים אנו, לא אחת, לייצב במידה זו או אחרת את האנייה, לפרוע את המשכנתא ולפעמים גם לרכוש נכסים כאלה או אחרים - עוד דירה, עוד חסכון ולפעמים גם להקים עסקים, חברות, מפעלים או עסקים ישראליים או בין לאומיים אחרים.
אנו עושים זאת בעמל רב ובהקרבה יום-יומית המבוססת על החינוך והערכים מבית, על הקשיים והצרכים של החיים ועל המוטיבציה וההבנה שלנו כי חריצות, רצינות ומסירות הם קריטיים לטובת ביסוסנו. אנו מבינים כי בהעדר רצינות, השקעה, חיסכון וחשיבה לטווח ארוך נתקשה לייצר לעצמנו סביבה כלכלית בטוחה ונתקשה לסייע לאהובנו, ילדנו, בבניית חייהם, עתידם וביסוס השכלתם. לצד האמור, קורה לא אחת כי דווקא מאמצנו הכנים ורצוננו לעשות כל שניתן לטובת רווחת ילדינו - פועלים לחובתנו במובן זה שדווקא ילדנו, אותם אנו אוהבים יותר מכל, אינם בהכרח רוכשים את המיומנות, הערכים, הפרמטרים והתכונות אשר בעיננו הם בסיסיים, טבעיים ונכונים. כך יוצא שילדנו, לא אחת, אינם חרוצים כפי שהיינו רוצים, אינם אחראים דיים ולפעמים אינם מבינים את הקושי שבלהתפרנס, את החשיבות ששמירה על נכסים ואת הצורך לחשוב גם על העתיד ולא רק ההנאה הרגעית והרצון לטרוף את העולם כאן ועכשיו. כל אלו מקשים על ההורה בכל הקשור להתנהלות מול הילדים, גם בגיל התבגרותם, אולם הבעיה מתעוררת במלוא הדרה דווקא שעה בה ההורה מתחיל לחשוב על מה יקרה לאחר פטירתו, ביום בו הוא כבר לא ימצא בחיים, ביום בו הוא לא יוכל לפקח על הילד או לשלוט בנכסים. מחד, מבקש אותו הורה להוריש לילדיו את נכסיו, לתת להם את הונו, לגרוף לעברם את פרי עמלו ובכך להקל עליהם ולהבטיח את חוסנם הכלכלי. מאידך, אותו הורה מוצא עצמו, לא אחת, מוטרד באשר ליכולת הסובייקטיבית של ילדיו לשמר את נכסיו לאחר פטירתו. ההורה חושש כי הילדים או חלקם לא ישכילו לשמר את שיקבלו במסגרת הצוואה - יממשו, יבזבזו, ינוצלו וכו' - מה שבסופו של יום יותירם ללא כל, ללא מקור מחייה או ללא יכולת לנהל אורח חיים ראוי.
החששות הם גדולים ומדירים שינה מההורים - לפעמים החשש הוא לעתיד הילד, לפעמים החשש הוא לעתיד הנכדים, לפעמים החשש מורכב יותר. מעבר לכך, לפעמים למוריש היו מספר מערכות יחסים, מספר ילדים ממספר נשים; לפעמים הילד אינו נורמלי במלא מאת האחוזים או שסובל הוא מליקוי העלול לפגוע בשיקול דעתו; לפעמים החשש הוא דווקא מבן או בת הזוג של הילד ו/או מאחד הילדים ועוד ועוד. כך יוצא, שאותו הורה מבין כי אין באפשרותו לבצע הורשה נטולת פיקוח, אין הוא יכול "סתם" להעביר הקניין לילדו, משום שמעשה כזה לא יבטיח את עתיד הילד. אותו הורה מבין כי עליו לבנות כחלק מצוואתו מנגנון משפטי, לא יקר ולא מורכב, אשר ייכנס לפעולה עם פטירתו ויבטיח כי הביטחון הכלכלי של ילדיו ו/או מי מהם לא ייפגע וכי ההתנהלות כולה בנושא תהא תקינה וראויה.
כאן בדיוק משרדנו יודע לסייע - משרדנו מורכב מעו"ד ורו"ח מומחים בדיני משפחה וירושה, בעריכת צוואות ומנגנוני נאמנות ומנגנונים אחרים.
משרדנו ידע לשבת עמך ההורה, להבין את המורכבות, הרגישות ואת המבנה המשפחתי וביחד עמך לערוך צוואה חכמה, הכוללת מנגנון אשר יבטיח את עתיד ילדך ו/או כל אינטרס אחר החשוב לך.
התקשר אלינו עתה, אל תחכה ואנו נפעל עבורך במיידי!
לקביעת פגישה שאינה מחייבת, התקשרו עתה לעו"ד אלי דורון - 054-4251054
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
בפסק דין שניתן לפני כחודש ימים, בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את טענת המערערים לפיה, יש לראות בהסכם הממון שכרת אביהם המנוח עם אשתו, צוואה שבכוחה לגבור על סדרי הירושה הקבועים בדין. זהו פסק דין שמבטא היטב את הצורך ואף החובה של כל אדם להסדיר את ענייניו הרכושיים עוד בעודו בחיים.
צו קיום צוואה הוא צו אשר נדרש לצורך חלוקת עזבון בין יורשים על-פי צוואה אשר הותיר אחריו המצווה לאחר פטירתו. כל המבקש לערוך צוואה אשר - לאחר אריכות ימים - תקוים כלשונה, הרי שעליו ליתן את הדעת לכל הסייגים אשר נקבעו בדין מכוחם ניתן יהיה לפסול את הצוואה.
השפעה בלתי הוגנת היא אחת הטענות השכיחות המועלות על ידי המתנגדים לצוואה לצורך הוכחת העדר תוקפה של הצוואה. על המתנגד לקיום הצוואה הטוען להשפעה בלתי הוגנת, מוטל הנטל להוכיח כי הצוואה אינה משקפת את רצונו האמיתי של המצווה ושהצוואה נעשתה מתוך אותה השפעה אסורה שהופעלה על המצווה.
חיפוש 
סגור 
