מאת: אלי דורון, עו"ד; ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); דורון פסו עו"ד


ביום 1.11.2018 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין ע"א 1609/16 חברת שי צמרות (אורנית) נ' מנהל מס ערך מוסף פתח תקווה), בו נדחה ערעור שהגישה חברת שי צמרות (אורנית) ("החברה") אשר בשליטת South Nelport SA  המאוגדת בפנמה ("החברה הפנמית") בגין חיוב במע"מ של עסקאות למכירת חלקות מקרקעין המצויות ביישוב אורנית (הנמצא בגדה המערבית).
 
רקע:

החברה התאגדה ברמאללה ופעלה ברכישה ומכירה של חלקות מקרקעין ביישוב אורנית (המצוי בגדה המערבית). לאחר מספר שנים ביקשה החברה להתפרק, ובמסגרת הסדר הנושים נקבע כי החברה הפנמית תרכוש את מניות החברה ותמכור את יתרת חלקות המקרקעין שבבעלות החברה ("החלקות"). החלקות נמכרו לצדדים שלישיים וניתן עבור העסקאות פטור ממס שבח לתושב חוץ ("הפטור"). בגין מכירת החלקות חויבה החברה במע"מ בטענה כי החברה הינה "תושב ישראל", הואיל והשליטה והניהול שלה מתבצעות מישראל. לחברה הפנמית בעל מניות תושב ארה"ב ("בעל המניות"), ומנהל תושב ישראל ("המנהל").

 
פסק דינו של בית המשפט המחוזי:
ערעור שהגישה החברה לבית המשפט המחוזי נדחה בנימוק שעסקאות הנעשות על ידי תושב ישראל באיזור (הגדה המערבית) כפופות לחבות מע"מ וכי לאור מבחני "השליטה והניהול" הבודקים מי שולט בעסקי החברה בפוטנציה, נדחתה טענת החברה כי בעל המניות הוא אשר ניהל את החברה בפועל, ונקבע כי ניהול זה התבצע על ידי המנהל.
 
טיעוני הצדדים:

החברה טענה כי הפטור משתיק את מע"מ מלקבוע כי היא תושבת ישראל וכי הסתמכה על כך בדיווחיה. בנוסף טענה החברה כי מבחני השליטה והניהול הינם מבחנים מצטברים: האם ניהול החברה מתקיים בישראל והאם בעל השליטה בחברה מצוי בישראל. בהתאם, כיוון שבעל המניות אינו תושב ישראל, השליטה בעסקי החברה או למצער בחברה עצמה, לא התבצעה מישראל ולכן אין מקום לחייבה במע"מ. לחלופין לאור דיני השליחות, בעל המניות הפעיל את השליטה והניהול של החברה והמנהל פעל בשליחותו. רשויות מע"מ טענו כי השליטה הפורמלית של בעל המניות במנהל אינה מלמדת על שליטתו בפועל בחברה, וכי מלבד מימון ההוצאות, לא השתתף בעל המניות כלל בניהול עסקי החברה. הניהול המהותי נלמד גם מגובה שכרו של המנהל, שהיה גבוה ונגזר כחלק מהעסקאות שבוצעו. בנוסף נטען כי היות המקרקעין מחוץ לישראל אינו מצביע בהכרח כי השליטה והניהול התבצעו מחוץ לישראל אף הם. כמו כן, החברה לא נרשמה כ"עוסק" אצל הרשות הפלסטינית, ומכאן שמתן פטור מע"מ יביא להיעדר חבות במע"מ עבור פעילות החברה.

 

הכרעת בית המשפט העליון:

ביהמ"ש העליון התייחס למבחן השליטה והניהול בקשר עם חוק מע"מ כדלקמן - 

  • חוק המע"מ קובע חבות בתשלום מס גם עבור עסקאות שעושה אזרח ישראלי בגדה המערבית, כאשר "תושב ישראל" הינו גם תאגיד שהשליטה בו וניהולו מופעלים בישראל.
  • שאלת ההפרדה בין מבחני "השליטה" ו-"הניהול" של חברה אינה רלבנטית להכרעה כיוון שיש לבחון את שאלת ה-"שליטה" באופן מהותי, ממנה נלמד כי החברה נוהלה באופן אפקטיבי על ידי המנהל.
  • מפרשנות לשון חוק מע"מ עולה כי יש לבחון מי מפעיל את השליטה בחברה בפועל ולא מי מחזיק ביכולת להפעילה, וזאת לאור תכלית דיני המס להטיל מס על פעילות עסקית המתבצעת במשק ללא תלות במקורה, בהתאם למהותה הכלכלית של פעילות זו.
  • בחינה פורמלית לגבי בעל השליטה בחברה בלבד עלולה להביא להתחמקות ממס, וסותרת את תכלית דיני המס.
    מאידך, במקרים נישום נעדר זיקה מהותית לישראל, לא יידרש תשלום מע"מ.
  • בחינת ה-"שליטה" נעשית על ידי בחינת פוטנציאל היכולת לשלוט בהחלטות החברה, וכן על ידי השימוש ביכולת זו בפועל.
    החזקה בגרעין השליטה אינה קובעת לעניין השליטה בפועל, אלא יש לבחון את קבלת ההחלטות המהותיות, זהות הגורם המנהל המוסמך להפעיל שיקול דעת ומוסמך לסטות מהחלטות שהתקבלו בחברה.

     

בנוגע לנסיבות המקרה קבע בית המשפט העליון -

  • המנהל פעל בשם החברה, חתם על הסכמים, הוסמך לבחור אילו חלקות יימכרו לצדדים שלישיים והופקד על גביית התשלומים.
  • הגם שהסכם העבודה של המנהל מכפיף אותו להחלטות דירקטוריון החברה, לא נעשה שימוש בפועל בסמכות זו.
    הסכם עבודה זה אינו ברור דיו ואינו מלמד לגבי התנהלות החברה בפועל.
  • לבעל המניות לא היה תפקיד ממשי בחברה או ידיעה ממשית על פעילותה מלבד מימון הפרויקטים.
    חוסר הבנתו בתחום חייבה אותו להעסיק את המנהל, ומאז לא הפעיל הוא שיקול דעת עצמאי בנוגע לענייני החברה.
  • החברה לא הוכיחה כי המנהל ביצע את הפעילות מחוץ לישראל.
  • היעדר מסמכים המעידים על חלוקת האחריות בין בעל המניות והמנהל לגבי השליטה בחברה נזקף לחובת החברה.
  • לא הוצגה תשתית ראייתית המלמדת על הסתמכות של החברה על החלטות רשויות המס באופן המאפשר קבלת טענת השתק בעקבות קביעת רשויות מיסוי מקרקעין לעניין פטור ממס שבח, ולרשות המנהלית סמכות לקבל החלטות סותרות במקרים מסוימים.
משרדנו מתמחה בדיני המס, בהם מיסוי מקרקעין ומע"מ, ויכול לסייע בייצוג בהליכי שומה, השגה וכן הליכי ערעור בפני בית המשפט המחוזי והעליון עבור שומות מס. מלבד זאת, משרדנו מתמחה אף בתכנוני מס לגיטימיים במטרה להפחית או להימנע מחבות מס אשר תצמח בגין פעילותן של חברות או יחידים, בין היתר, על ידי בניית מבנה חברות אשר אינו נשלט מישראל באופן המסיר או מפחית את חבות המס בגין פעילותו.

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג 5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

האם מכירת קרקע לרשות מקרקעי ישראל מהווה הפקעה לצורכי מס?

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); ליאור קרשס, משפטנית

נעדכנכם, כי לאחרונה ניתן בבית המשפט לעניינים מנהליים מרכז-לוד פסק דין ו"ע 32465-05-18 ויטנר ואח' נ' מנהל מיסוי מקרקעין רחובות שעסק בשאלה האם מכירת קרקע לרשות מקרקעי ישראל מהווה הפקעה לצרכי מס הזכאית לשיעור מס מופחת בהתאם לחוק מיסוי מקרקעין.

החזרי מע"מ בגין חשבוניות שהוצאו ולא שולמו ע"י מקבל החשבונית/ מזמין העבודה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח)

על העוסק לשלם את המע"מ בגין העסקאות שביצע פחות המע"מ אותו הוא שילם בגין התשומות שלו .ההפרש חייב להיות משולם במועדו או שעלול הוא להימצא בחשיפה פלילית ובחשיפה אזרחית.

מס שבח מוטב על דירה שייעודה התכנוני אינו דירת מגורים

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); ליאור קרשס, משפטנית

ביום 19 בנובמבר 2019 ניתן פסק הדין 52894-03-17 שטיין ואח' נ' מדינת ישראל על ידי ועדת הערר לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 בעניין החלת מס שבח מוטב על דירה שלפי ייעודה התכנוני המקורי הוגדרה כמחסן, חדר הסקה, "גרז'" (מוסך).

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם