מאת: אלי דורון, עו"ד; ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); דורון פסו עו"ד


תושבות ישראלית לצורכי מס וסיווג הכנסות ממשחקי פוקר -
בעקבות פס"ד ע"א 476/17 אמית אמשיקשוילי רפי נ' פקיד שומה ת"א 4

ביום 9.10.18 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין ע"א 476/17 אמית אמשיקשוילי רפי נ' פקיד שומה ת"א 4 ("פסק הדין בערעור"), בו נדחה ערעור שהוגש על ידי הנישום, ונקבע כי המערער היה "תושב ישראל" בשנת המס 2007 וכי הכנסותיו ממשחקי פוקר יסווגו כהכנסה מ-"משלח יד" בהתאם לס' 2(1) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש[ ("הפקודה").

 

רקע עובדתי
בשנות ה-2000 שהה המערער מחוץ לישראל לתקופות ממושכות בהן השתתף במשחקי פוקר רבים וגרף רווחים, אשר הועברו ברובם לישראל. בהתאם לתקופות שהייתו בישראל החליט פקיד השומה לסווג את המערער כתושב ישראל לשנת 2007, ולחייב את המערער במס עבור הכנסותיו ממשחקי הפוקר בהיותם "משלח יד" בהתאם לס' 2(1) לפקודה. על החלטת פקיד השומה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי (ע"מ 19898-03-13), אשר דחה את הערעור וקבע בפסק דינו כי המערער לא הוכיח כי ניתק את קשרי התושבות לישראל ובשל כך ייראה כתושב ישראל בשנת המס 2007. כמו כן, נקבע כי המערער היה שחקן פוקר במקצועו ועל כן הכנסותיו ממשחקי הפוקר חייבות במס כ-"משלח יד" בהתאם לסעיף 2(1) לפקודה.
 
המערער לא השלים עם התוצאה והגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון במסגרתו העלה המערער שתי טענות:
א. טענתו הראשונה היתה כי בשנת המס 2007 אין לסווגו כ-"תושב ישראל", אלא יש לראותו כ-"תושב חוץ", הואיל ומרכז חייו התקיים מחוץ לישראל בהתאם לסממנים אובייקטיביים וסובייקטיביים (מגוריו מחוץ לישראל, בית שרכש בקנדה, החלטת המוסד לביטוח לאומי כי אינו "תושב"). לחלופין, טען המערער כי יש לראותו כ"תושב חוזר ותיק" החל משנת 2007 לאור תקופת מגוריו מחוץ לישראל לפני 2007 ובהתאם לכך יש לקבוע כי הכנסותיו שנוצרו מחוץ לישראל פטורות ממס בישראל.
ב. טענתו השנייה הייתה כי אין לסווג את הכנסותיו ממשחקי הפוקר כ-"משלח יד" בהתאם לס' 2(1) לפקודה, אלא לראותם כהכנסה מ-"משחקים והגרלות" בהתאם לס' 2א לפקודה, ולהחיל על הכנסותיו אלה שיעורי מס נמוכים מכפי שקבע פקיד השומה.

 

פסק הדין בערעור

תושבות לצרכי מס: כבוד השופט הנדל סקר את הוראות הפקודה לעניין תושבות וציין כי אמנם לא חלות על המערער חזקות הימים החלופיות הקבועות בפקודה לצורך סיווגו כ-"תושב ישראל" (לא שהה מעל 183 ימים בישראל בשנת 2007, ולא שהה בשנת 2007 מעל 30 ימים, ו-425 ימים בשנתיים שקדמו לה), אך בבחינת "מרכז חייו" של המערער - ניתן לסווגו כ"תושב ישראל". לצורך קביעת מקום התושבות ייבחנו המאפיינים המצביעים על מרכז חייו של אדם בישראל. במקרה זה נקבע כי לאור העובדה שהמערער העביר במשך השנים הון לישראל, החזיק בבעלותו נכסי נדל"ן ישראליים, משפחתו מתגוררת בישראל והיקף שהייתו בישראל בשנות המס שקדמו ל-2007, ניתן ללמוד כי המערער נותר "תושב ישראל".

 

כבוד השופט מזוז הוסיף כי גם שהות מחוץ לישראל לטווח ארוך (למטרות לימודים, עבודה או שליחות) אינה מצביעה בהכרח על ניתוק תושבות מישראל וכי נדרשות אינדיקציות ברורות לכוונה לניתוק תושבות כגון: ויתור על אזרחות, מכירת בית ונכסים המצויים בישראל, הקמת משפחה ומקום עיסוק במדינה שאינה ישראל. בהתאם לכך, במקרה בו משפחתו של המערער מצויה בישראל, המערער ביקר בישראל כ-5 חודשים בשנה והעביר את רווחיו לישראל, ומאידך אין לו בית קבע במדינה אחרת, תוך שנסע עם דרכון ישראלי, לא הוכר כתושב או שילם מיסים במדינה אחרת – הרי שלא ניתן לקבוע שהמערער ניתק את תושבותו הישראלית. עוד נפסק, כי המערער לא ענה על הגדרת "תושב חוץ" בשנים הרלבנטיות ולכן לא ניתן יהיה לסווגו כ-"תושב חוזר ותיק" לשנת 2007.
 

הכנסות ממשחקי פוקר: בעניין סוגיית סיווג הכנסות ממשחקי פוקר כמשחק מזל, כבוד השופט הנדל ציין, כי יש להבחין בין תכלית דיני המס ותכלית הדין הפלילי. נפסק כי בבחינת הנסיבות, המערער השתתף והרוויח כספים במשחקי הפוקר באופן המלמד כי פעילותו עולה לכדי "משלח יד" (ואינה מהווה "משחק מזל"). מאידך, בנסיבות אלה, לא נדרש בית המשפט להכריע האם משחק הפוקר עצמו הינו הימור או הגרלה. לדברים אלה הוסיפה כבוד השופטת וילנר כי ביהמ"ש התייחס במשך השנים למשחק פוקר בודד, אך כאשר מדובר במספר משחקים "רציפים" (כגון טורנירים וכד') – עולה חלקה של היכולת על חלקו של המזל (באופן המאפשר לקבוע, בנסיבות מסוימות, כי מדובר במשלח יד). מאידך, נקבע כי שאלות אלה נותרו להכרעה בדיון מקיף שיידרש בעניין.

בסופו של דבר נדחה הערעור, והכרעתו של פסק הדין המחוזי נותרה על כנה.

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

 

איך משרדנו יכול לסייע?

קביעת תושבות ישראלית של אדם טומנת בחובה משמעויות מבחינת חבות מס בישראל, וכן לגבי חבות בתשלום דמי ביטוח לאומי בגין הכנסותיו (בין אם בישראל, ובין מחוצה לה). הדין קובע באילו נסיבות ייראו באדם כאילו ניתק את תושבות מישראל, ומה הן אמות המידה הנבחנות לשם כך.

לצוות משרדנו המורכב מעורכי דין, רואי חשבון וכלכלנים הידע והניסיון המתאים שיוכל לסייע בנוגע להיתכנות טענת ניתוק תושבות מישראל, הצעדים הנדרשים לשם כך, וחוות דעת משפטיות בעניין זה.

 

 

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג 5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

פרשת בר רפאלי - איך מנתקים תושבות לצרכי מס?

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); סטס קפיליוביץ, משפטן

ביום 10.4.2019 דחה בית המשפט המחוזי את ערעורה של בר רפאלי על שומה שהוציא פקיד השומה כפר סבא וקבע כי בין השנים 2009-2010 הייתה המערערת לתושבת ישראל וכפועל יוצא מכך, חבה בתשלום מסים בישראל בגין הכנסותיה בישראל ובחו"ל (בע"מ 6418-02-16 רפאלי נ' פקיד שומה כפר סבא).

מיסוי תושבי חוץ

מאת: ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); אלי דורון, עו"ד; הדר וייצנר, משפטנית

עד ליום 1.1.07 הגדירה פקודת מס הכנסה כ"תושב חוץ" כל "מי שאינו תושב ישראל". החל מיום 1.1.07 הורחבה ההגדרה של "תושב חוץ" מתוך מטרה לאפשר ודאות לנישומים, זאת באמצעות הכנסת מבחן טכני, כמותי, אשר נישום העומד בתנאיו מהווה תושב חוץ. תחולתה של ההגדרה החדשה לעניין "תושב חוץ" הנה מיום 1.1.07.

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם