מאת: אלי דורון, עו"ד; ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); סטס קפיליוביץ, משפטן


ביום 9.8.2018 דחה בית המשפט העליון בקשה לדיון נוסף על פסק דינו של בית המשפט העליון אשר דחה את ערעורה של חברת יונו סימול בע"מ והעומד בראשה, מר יעקב הראל (להלן: "החברה" ו-"המערער" בהתאם), על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב במסגרתו נקבע כי אין ליתן למערער זיכוי בסכום המס ששולם בארצות הברית על הכנסת תאגיד זר כנגד המס החל בישראל (דנ"א 5453-18 יעקב הראל ואח' נ' פקיד שומה גוש דן).

 

רקע כללי

המערער מחזיק ב-100% ממניותיה של החברה שהיא חברה משפחתית והמערער הוא הנישום המייצג כמשמעותו בסעיף 64א(א) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "פקודה"). החברה מחזיקה ב- 67% בתאגיד זר ISOA LLC (להלן: "תאגיד זר") שהתאגד ופועל בארצות הברית ועוסק במכירת ביטוחים רפואיים לסטודנטים זרים בארצות הברית. לתאגיד עובדים ומשרדים בארצות הברית והשליטה והניהול בעסקי התאגיד היא בארצות הברית. 

 

בהתאם לכללי הדין הנהוגים בארה"ב, הכנסותיו של התאגיד הזר יוחסו לבעלי הזכויות בו ועל כן, בין השנים 2012-2013 (להלן: "שנות מס") התאגיד לא שילם מס פדרלי או מדינתי בגין הכנסותיו, אך שילם מס של העיר ניו יורק. בהתאם לכך, חילק התאגיד הזר כספים לחברה לשנות המס בסכום כולל של כ-15,770,000 ₪ שעליהם שולם מס בסכום כולל של כ-3,700,000 ₪ לרשויות המס בארה"ב. המערער הגיש דוחות בישראל לשנות המס בהן דיווח על הכנסה מדיבידנד שיוחסה לו כנישום מייצג של החברה ודרש זיכוי בגין המס ששולם בארה"ב, כנגד המס החל בישראל על הכנסות מדיבידנד. על כן נחלקו דעותיהם של המערער והמשיב, פקיד שומה גוש דן (להלן: "המשיב"), באשר לשאלה - האם זכאי המערער לזיכוי בסכום המס ששולם בארצות הברית כנגד המס החל בישראל על הכנסת החברה.

 

טענות הצדדים

המערער טען כי יש לראות בהכנסה מהתאגיד הזר כהכנסה מדיבידנד הן בהתאם לדין הישראלי והן בהתאם לדין בארה"ב ועל כן יש לאפשר לו זיכוי של מס ששולם בארה"ב בגין הכנסה מדיבידנד כנגד המס שחייב בישראל. בנוסף, טען המערער כי לא ניתן לחייבו במס בישראל על הכנסותיו של התאגיד הזר משום שהכנסה זו הופקה מחוץ לישראל ועל ידי תושב חוץ. לעניין זה הוסיף המערער כי גישת המשיב יוצרת אפליה בין נישומים שעה שהוא כבר שילם את המס המתבקש בהתאם לדין הזר.

 

מנגד, סבר המשיב כי יש לסווג את התאגיד הזר לפי דין המס בישראל ולא לפי דין המס בארה"ב בטענה כי, בהתאם לפקודה, ניתן לראות כי התאגיד הזר עונה להגדרה של "חבר בני אדם" ועל כן, התאגיד ובעלי הזכויות בו הם יחידות מס נפרדות אשר נתונים למיסוי הדו שלבי החל על החברה. בנוסף גרס המשיב, כי ההכנסות שמוסו בארה"ב הן הכנסות של תאגיד ולא כמוצהר על ידי המערער – הכנסות מדיבידנד, וזאת גם בהתאם לדיווחים שהעביר המערער לרשויות המס בארה"ב. לעניין החבות במס בישראל, טען המשיב כי המערער חב במס בגין הכנסת דיבידנד בהיותו הנישום המייצג בחברה ומשעה שהועברו רווחי התאגיד הזר לבעלי הזכויות בו. לטענתו, כנגד חבות זו אין ליתן זיכוי בסכום המס ששולם בארה"ב בגין ההכנסות של התאגיד הזר. לסיום טען המשיב, כי במתן זיכוי כבקשת המערער, יש כדי לפגוע בעקרונות היסוד של דיני המס בישראל, זאת נוכח שיטת המיסוי הדו שלבית, ולמיסוי הכנסות על פי מקורותיהן. המשיב סבור כי מתן זיכוי יביא לפגיעה בשוויון אופקי, ובשורה התחתונה יגרום לתשלום מס כולל נמוך יותר משיעור המס החל.

 

דיון והכרעה

ביום 22.2.2017, בית המשפט המחוזי, כב' השופט י. סרוסי, קבע בפסק דינו כי דין הערעור להידחות במלואו וזאת מן הנימוקים שלהלן:

בית המשפט קבע כי החברה הזרה עונה על ההגדרה של "חבר בני אדם" כמשמעותו בפקודה, ועל כן חבות המס בישראל תיגזר מסיווג זה. בית המשפט ניתח את עקרון המיסוי הדו שלבי וקבע כי בשל היותה של החברה הזרה ישות "שקופה" לצרכי מס בארה"ב, הרי שמס על הכנסותיה של החברה הזרה שולם כמתחייב בדין הזר. אולם, המערער לא בחר להשקיף את החברה הזרה לצרכי מס בישראל ועל כן היא תחשב לישות "אטומה" לצרכי מס על דיבידנד בישראל. לעניין זיכוי של המערער בשל מיסי חוץ בישראל, קבע בית המשפט כי לאור שעובדה כי המס ששולם בארה"ב הוא מס על הכנסה מעסק ואילו המס שהוטל בישראל הוא מס על דיבידנד, הרי שבהתאם לשיטה הנהוגה בישראל (שיטת הסלים) אין מקום להתיר את הזיכוי המבוקש.

 

המערער לא השלים עם החלטת בית המשפט המחוזי וערער לבית המשפט העליון, אשר השתמש  בסמכותו הקבועה בתקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א") לפיה רשאי בית המשפט שהחליט לדחות ערעור לכלול בפסק דינו רק את קביעתו בדבר דחיית הערעור (מבלי לכלול את נימוקי ההכרעה) תוך קביעה כי לא נפלה שגגה בממצאים העובדתיים שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי ואלו תומכים במסקנה המשפטית. המערער לא השלים עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי ועתר בבקשה לקיים דיון נוסף בטענה כי בית המשפט העליון קבע הלכות חדשות ועל כן הנושא ראוי לדון במסגרת הדיון הנוסף. כבוד הנשיאה, השופטת א' חיות, דחתה את הבקשה מן הטעם שאין קביעתו של בית המשפט העליון עולה לכדי "הלכה" המצדיקה דיון נוסף וכי לא נפל פגם בשיקול דעתו של בית המשפט העליון באשר לשימוש בתקנה 460 (ב) לתקסד"א.

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף חיפה 04-8147500 סניף מרכז 03-6109100

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג 3 ע"י 2 גולשים

עשוי לעניין אתכם

הסדרת מיסוי רווחים ממטבעות דיגיטליים

הסדרת מיסוי רווחים ממטבעות דיגיטליים

מאת: אלי דורון, עו"ד; דורון פסו, עו"ד

סמנכ"ל רשות המיסים הבהיר לאחרונה כי הרשות לא תתעקש על שיטת ה-FIFO בעת חישוב המס הנובע מרווחים במכירת מטבעות דיגיטליים, וכי קיימת אפשרות לחישוב מס המתייחס למטבע הספציפי לגביו התבצעה עסקה, במקרים בהם ניתן לזהותו במדויק. שינוי זה מיועד להביא לגבייתו של "מס אמת" בעסקאות מכירת מטבעות דיגיטליים, וכתוצאה מכך אף עשוי להפחית את שומות המס בעסקאות אלה.

ענף היהלומים בדרך לשינוי

ענף היהלומים בדרך לשינוי

מאת: אלי דורון, עו"ד; ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); סטס קפיליוביץ, משפטן

ביום 17.9.2018 פרסמה רשות המסים תיקון להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג-1973, פתוח להערות הציבור, אשר מבקש לשנות ולהסדיר את הפעילות בענף הסחר ביהלומים הקבוע בתוספת טז' להוראות.

הנחיות רשות המס בעניין מיסוי תשלומים במערכת הבחירות המקומיות

הנחיות רשות המס בעניין מיסוי תשלומים במערכת הבחירות המקומיות

מאת: אלי דורון, עו"ד; ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); סטס קפיליוביץ, משפטן

לקראת הבחירות לרשויות מקומיות העתידות להתקיים ביום 30.10.2018, פרסמה סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המסים, רו"ח פזית קלימן, הנחיות מיוחדות לעניין מיסוי תשלומים "מיוחדים" ותשלומים "אחרים" של הגורמים הרלוונטיים בתקופת הבחירות, לרבות תשלומים המתבצעים על ידי מועמדים, סיעות, רשימות, רשויות מקומיות וכיו"ב.

הוסף תגובה