חיוב מסעדת "בני הדייג" בתוספת מס

מאת: אלי דורון, עו"ד; ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); דורון פסו, עו"ד

15/8/2018

חיוב מסעדת "בני הדייג" בתוספת מס בעקבות ביקורת רשות המסים

ביום 12.7.18 ניתן פסק דין בעניין ע"מ 39182-10-14 דייגי - נמל תל-אביב בע"מ נ' פקיד שומה תל אביב 1 (פורסם בנבו, 12.07.2018). המדובר על ערעור שהגישה מסעדה בתל אביב הידועה בכינויה "בני הדייג" (להלן: "המסעדה") כנגד פקיד שומה מס הכנסה תל אביב 1. עניינו של פסק הדין בביקורת מס שנערכה למסעדה בעקבותיה החליטה רשות המיסים על פסילת הספרים של המסעדה לשנים 2005-2012 וכן על הוצאת שומות מס בגין שנים אלה בהסתמך על ממצאי הביקורת הכלכלית שנערכה במסעדה.

הערעור על ההחלטה על פסילת ספרי המסעדה - כאמור, פקיד השומה הורה על פסילת ספרי המסעדה לאור אי ניהול ספרים כנדרש ובכלל זה:
(א) המסעדה לא ניהלה ספר הזמנות (לרישום אירועים ו/או שולחנות אשר שילמו מראש) בהתאם לדרישות הדין.
(ב) בביקורת כלכלית שנערכה במסעדה נמצאו חשבוניות מס בסכום שלילי בהיקף משמעותי אשר הפחיתו את הכנסתה החייבת של המסעדה בשנים דנן מבלי הסבר מניח את הדעת לכך.
(ג) התגלתה אי התאמה בין מחזור המכירות המופיע ברישומיה הפנימיים של המערערת, ובין מחזור המכירות שדווח לרשויות המס.

על החלטת פקיד השומה לפסול את ספרי המסעדה זו ערערה לבית המשפט המחוזי, וטענה כי לאור מאפייניה ואופי התנהלותה היא אינה נדרשת לקיים את דרישות הדין לעניין ניהול ספר הזמנות, הציגה הסברים שונים לגבי חשבוניות המס בסכום שלילי ולבסוף טענה כי אי ההתאמה בין מחזור המכירות ברישומיה למול מחזור המכירות שדווח נובע מרכיב המע"מ הגלום בדו"ח המכירות. בית המשפט המחוזי בפסק הדין דחה את טענות המסעדה, וקבע כי מצבור הליקויים שנתגלו בביקורת מלמד על ניהולם של ספרי המסעדה באופן הסוטה מהוראות ניהול ספרים ולפיכך דחה את הערעור בהיבט זה והותיר את ההחלטה לפסילת ספרי המסעדה על כנה.

הערעור על תוספת המס שהוטל על המסעדה בעקבות ממצאי ביקורת כלכלית של נציגי פקיד השומה: למסעדה נערכה ביקורת כלכלית על ידי המחלקה הכלכלית ברשות המסים, במסגרתה נבחנו מנות ממוצעות עמן מוגשים תוספות וסלטים (הנכללים במחיר מכירת המנה). בהתאם למשקל הרכיבים במנות שנרכשו נקבע אחוז חומר הגלם הכולל שרכשה המסעדה. בתחשיב נפרד חושב אחוז חומר הגלם בו נעשה שימוש במנות הנמכרות במסעדה בפועל, לרבות תוספות וסלטים, ולאחר מכן אחוז זה שוקלל בהתאם לדו"ח המכירות שהציגה המסעדה לשנת 2011 בלבד. רשות המיסים קבעה, בהסתמך על ממצאי הביקורת הכלכלית, כי אחוז חומר הגלם עליו דיווחה המסעדה – בין 46%-60% בגין השנים דנן, גבוה מאחוז חומר הגלם בפועל (כפי שהעלתה הביקורת הכלכלית) – שעמד על 35%, מה שהוביל להטלת תוספת מס על המסעדה. המסעדה ערערה על קביעתו של פקיד השומה ולצורך תמיכה בטענותיה הציגה חוות דעת כלכלית של מומחית מטעמה אשר קבעה כי אחוז חומר הגלם עמד על 57.1% עבור השנים 2005-2008, ועל 47.6% עבור השנים 2009-2010, וללא נתונים עבור השנים 2011-2012. יצוין כי אחוז החומר בחוות הדעת מטעם המסעדה נמוך מאחוז חומר הגלם עליו היא דיווחה לפקיד השומה. בית המשפט סקר תחילה את מהותה של הבדיקה הכלכלית לפיה נקבע אחוז חומר הגלם באמצעותו ניתן להתחקות באופן אובייקטיבי אחר מספר המנות הפוטנציאליות שיכול הנישום להפיק. במהלך ביקורת כלכלית שנערכת במסעדות שוקלת רשות המיסים את חומרי הגלם המרכיבים את המנה, בוחנת את עלותם אצל הספק, ומחשבת מה עלות חומר הגלם הכרוכה בהכנתה של כל מנה. לאחר מכן מתבצעת בדיקה ביחס לפדיון המכירות ממלאי חומר הגלם שנרכש (לרבות פחת), וכך ניתן לחשב את הרווח שמופק ממכירתה של כל מנה (עליו מוטל מס). בית המשפט המחוזי סקר באופן מקיף גם את שתי חוות הדעת שהונחו מולו – של רשות המסים ושל המומחית מטעם המסעדה – ואת המנות השונות שמגישה המסעדה אל מול שיטות המדידה שננקטו בחוות הדעת. לאחר סקירה מקיפה של חוות הדעת קבע בית המשפט כי התחשיב שהציגה המסעדה אינו אמין דיו ויש לדחותו. באותה נשימה קבע בית המשפט כי גם התחשיב שהגישה רשות המיסים אינו מצייר תמונה עובדתית ברורה ואף יש בו פגמים משמעותיים.

לאור האמור, בית המשפט פסק כי על פקיד השומה לתקן את השומות שהוצאו למסעדה על דרך האומדנה, כך שאחוז חומר הגלם יעמוד על 40% עבור כל השנים נשוא הערעור. על פי פרסומים בכלי התקשורת, קביעת בית המשפט בערעורה של המסעדה מוביל לתוצאה לפיה תוספת המס שעל המסעדה לשלם הינו כ-12 מיליון ₪. עם או בלי קשר, לידיעת העוסקים בענף המסעדנות, בתקופה האחרונה אנו עדים לביצוע ביקורות רבות שנערכות על ידי עובדי רשות המסים לעוסקים בענף, הן מטעם רשויות מס הכנסה והן מטעם רשויות מס ערך מוסף - בין אם ביקורת ניהול ספרים ובין אם ביקורת כלכלית בבית העסק.