עקרונותיה של תמ"א 10/ד/10

מאת: ירון טיקוצקי, עורך דין (רואה חשבון ) - אלי גליקמן, עו"ד - עדי נויוביץ, משפטנית

1/1/1900

בתאריך ה- 29.01.2009 התקבלה החלטת החלטת הממשלה מס' 4450 אשר הציבה יעד לפיו עד לשנת 2010 כ- 10% מייצור החשמל במדינה יופק מאנרגיה מתחדשת. הקו המנחה בהחלטה קבע כי לצורך הגשמת היעד יעשה שימוש נרחב בטכנולוגיה הסולארית.
הואיל ומשאב הקרקע במדינת ישראל הינו מוגבל, במטרה ליישם את החלטת הממשלה נדרשה תוכנית מתאר ארצית אשר מטרתה יהיה עידוד ניצולה של אנרגיית השמש לצורך ייצור חשמל בתוך שטח המדינה תוך מזעור הפגיעה בשטחים הפתוחים.

בעקבות האמור, ביום ה- 26.12.2010 אישרה הממשלה את תמ"א 10/ד/10 אשר קובעת את הכללים המנחים לאישורם של מתקנים פוטו-וולטאיים בכל שיטחה של מדינת ישראל.

סעיף 4 לתמ"א (סעיף ההגדרות) קובע כי מתקן פוטו-וולטאי הינו "מערכת לייצור חשמל לרשת החשמל בתוכנית ששטחה לא יעלה על 750 דונם, הממירה אנרגייה סולארית לאנרגיה חשמלית ללא שימוש בדלים פוסיליים. שטח המתקן יכלול את כל התשתיות הדרושות לתפעולו, למעט קווי חשמל".

התוכנית מעניקה עדיפות להקמתם של מתקנים פוטו-וולטאיים על גגות וחזיתות של מבנים ומסדירה את התנאים למתן אישורים כאמור להקמתם של מבנים במקרים הבאים:
א. ייעוד הקרקע הינו לאחסנה ו/או למבני משק
ב. ייעוד הקרקע הינו לתעשייה
ג. יעוד הקרקע הינו למתקנים הנדסיים
ד. מאגרים ובריכות דגים
ה. חניונים ומגרשי חניה
ו. חלקות א' בנחלות בשטח שייעודו חקלאי והצמוד למגורים.

סעיף 9.1 לתמ"א קובע ארבעה תנאים מצטברים למתן היתר להקמת מתקן פוטו-וולטאי:
1. המתקן הפוטו-וולטאי יהיה על עמודים, על טרקטורים ו/או על הקרקע, לאחר ששוכנע מוסד תכנון כי לא ניתן להקימו על גג מבנה או חזיתו.
2. הדבר לא נאסר בתוכנית האמורה
3. ההיתר יהיה תואם לשטחי הבנייה ולמגבלות הבנייה הקבועות בתוכנית
4. נשמרה הגישה למבנה ולתשתיותיו ואין בהקמת המתקן הפוטו-וולטאי כדי לפגוע בשימוש המותר.

במטרה שלא לפגוע בקו הנוף נקבעו בסעיף 9.2 לתמ"א הגבלות גובה למתקן.
כך למשל במקרים בהם מוקם המתקן על גג מבנה וייעודה של הקרקע הינו אחסנה ,מתקן הנדסי, מאגר ובריכת דגים חניון או חלקה א' בנחלה מוגבל גובה המתקן ל- 3 מ' מעל לגג המבנה עליו הוא מוצב.
החריג הוא שטח שייעודו הוא לתעשייה ככל הנראה בשטח כזה ההנחה הינה כי קו הנוף ממילא נפגם והמטרה הינה מזעור הפגיעה בקו הנוף. על כן קובעת התמ"א כי בשטח כזה הגובה המרבי המותר הינו 12 מ' מעל המבנה וזאת בכפוף לעריכת התייעצות עם רשות התעופה האזרחית ומשרד הביטחון.

במצב עניינים בו המתקן מוקם שלא על גבי גג של מבנה מגבילה התמ"א את גובה הבנייה המקסימאלי ע"פ ייעודה של הקרקע:
באם ייעוד הקרקע הינו לאחסנה, משק, תעשייה, מתקן הנדסי ששיטחו הוא מעל ל- 10 דונם או חלקה א' בנחלה הגובה המקסימאלי יהיה 20מ' מעל פני הקרקע ולכל היותר עד 3 מ' מעל לגובה המרבי שנקבע בתוכנית מפורטת החלה במקום (יצויין כי במתקן הנדסי ששטחו מתחת ל- 10 דונם מוגבל גובה הבנייה המרבי לקבוע בתוכנית מפורטת החלה במקום או עד שלושה מטרים מעל פני הקרקע.)

בנוסף לאמור, קובעת התמ"א מגבלות שונות בנוגע לשטח הבנייה המותר, כך למשל בהקמת מתקן פוטו-וולטאי על שטח הנדסי קובעת התמ"א כי אם בשטח כבר קיימים מתקנים הנדסיים תותר הבנייה בניהם או מסביבם אך במצב עניינים בו קיים תכנון להקמתם של המתקנים יוקם המתקן הפוטו-וולטאי רק על 10% מהשטח .
.
במאגר או בריכת דגים הגובה המרבי לא יעלה על 3 מ' מעל גובה דפנות המאגר
בחניון או מגרש חנייה 4.5 מ' ובאם מדובר במגרש חנייה לרכב כבד מוגבלת הבנייה ל- 6 מ' מעל פני הקרקע.

כמו כן, מתוך מטרה לשמור על הסביבה דורשת התמ"א מסמך נופי-סביבתי אשר אשר יכלול בחינתן של חלופות למיקומו של המתקן הפוטו-וולטאי.

יצויין כי למרות שהמניע המרכזי למת"א הינו מניעה ומזעור של הפגיעה בסביבה ולמרות שארגוני איכות הסביבה מברכים על היוזמה, עדיין קיימת ביקורת רבה מצד אירגונים סביבתיים על הדרך שהתוותה שכן לטענת הארגונים על המדינה לבחור לעודד שימוש בטכנולוגיות אחרות אשר אינן מבזבזות את משאב הקרקע תוך מתן משקל נמוך יותר לעלויות הכרוכות בכך.

יהיה זה מעניין לראות מה תהיה השפעתה של התמ"א על תחום דיני התכנון והבנייה (אם בכלל) בעתיד הקרוב .