חושבים על מימוש ביטקוין או כל מטבע וירטואלי אחר? תחשבו היטב, כי כעת יש לכך השלכות מס משמעותיות!
רשות המסי פרסמה את עמדתה בנושא מיסוי מטבעות וירטואליים במסגרת "עמדות חייבות בדיווח" וקבעה כי על רווחים שנוצרים כתוצאה מהמימוש יחול מס רווח הון (במידה ולא מדובר בעסק). במסגרת מאמרנו, מיום 14 בדצמבר 2017, בנושא "מיסוי מטבעות וירטואליים בישראל - פטור או חבות במס", התייחסנו בין היתר לטיוטת חוזר מס הכנסה שפורסמה בתאריך 1.1.2017 (להלן: "טיוטת חוזר") שקבעה כי מכירת "מטבע וירטואלי" תמוסה כמכירת נכס בהתאם לחלק ה' לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1963 (להלן: "הפקודה") ותסווג כרווח הון החייב במס לפי סעיף 91 לפקודה. יחד עם זאת, נקבע בטיוטת החוזר כי אדם שהכנסותיו ממטבעות וירטואליים עולות כדי עסק יסווגו הכנסותיו כהכנסה מעסק או משלח יד ויחולו עליהן שיעור המס על פי סעיפים 121 ו-126 לפקודה. כמו כן, קבעה רשות המיסים כי מטבעות וירטואליים אינם נכסים מוחשיים ואין להם מעמד של הליך חוקי באף מדינה. אשר על כן, מטבעות וירטואליים אינם מהווים "מטבע" או "מטבע חוץ" ואין מוענק הפטור המעוגן בסעיף 9(13) לפקודה להפרשי שער ליחיד.
רשימת העמדות החייבות בדיווח לשנת 2017
כעת נבקש לציין כי לאחרונה פרסמה רשות המיסים את רשימת העמדות החייבות בדיווח לגבי שנת המס 2017 מכח חוק הטבות במס וייעוץ במס (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2015 שקובע חובת דיווח לעניין מס הכנסה, מע"מ ומכס בגין "עמדות חייבות בדיווח" במסגרת טופס 1346 אשר מוגש עם דוח המס החל משנת 2016. רלוונטית לעניינו, עמדה מספר 32/2017 בנושא "מיסוי מטבעות ווירטואליים" - באותה עמדה, חזרה רשות המיסים על עמדתה כפי שקיבלה ביטוי בטיוטת החוזר כי "מטבע וירטואלי" נכלל בהגדרת "נכס" בהתאם להוראות סעיף 88 לפקודה ומשכך מכירתו מהווה אירוע מס החייב במס על פי הוראות חלק ה' לפקודה. במידה ופעילות מכירת "מטבעות וירטואליים" מגיעה לכדי "עסק", הרי שההכנסות ממכירה שכזו תחויב במס מכוח חלק ב' לפקודה. כמו כן, הדגישה רשות המיסים שוב כי "מטבע וירטואלי" אינו מהווה מטבע או מטבע חוץ, ובהתאם לכך ההפרש בין התמורה במכירה לבין עלות הרכישה לא יחשב כהפרשי הצמדה ו/או כהפרשי שער אשר כאמור זכאי לפטור ליחיד בהתאם לסעיף 9(13) לפקודה.
עיוותי מס אפשריים
נציין כי לדעתנו, הסדר המיסוי שנקבע על ידי רשות המיסים בנושא "מטבעות וירטואליים", אינו מקיף וממצה ואף מתעלם מסיטואציות אפשריות רבות בעולם של המטבעות הווירטואליים אשר יישום האמור לעיל עליהן מביא לעיוות מס כמפורט להלן -
החלפת מטבעות וירטואליים: קיימת סיטואציה שבה ניתן לרכוש מגוון רחב של מטבעות ווירטואליים על ידי המרת מטבע מוביל כגון הביטקוין למטבעות וירטואליים אחרים. בהתאם לגישת מס הכנסה, מאחר והמטבע הווירטואלי מהווה "נכס", הרי שההמרה מהווה אירוע מס החייב במס רווח הון. תוצאה זו יוצרת עיוות מס שכן היחיד לא קיבל כסף לתשלום מס ובכלל לא ברור אם המשך פעולה זו יניב רווח כלשהו בעתיד שיהיה מוטל עליו מס. מצב זה דומה למצב בו יחיד רוכש דולרים באמצעות שקלים למשל - במקרה כזה, אין מוטלת עליו חבות מס (למעט אם מדובר בעסק).
רכישת מטבעות בהנפקתן הראשונית: סיטואציה נוספת אשר דומה במהותה לסיטואציה של החלפת מטבעות, הינה רכישת מטבע ווירטואלי בהנפקתו הראשונית ("ICO"). הרכישה בדרך כלל מתבצעת על ידי תשלום במטבע הביטקוין. גם כאן, בדומה לאמור לעיל, חרף העובדה כי היחיד לא קיבל כסף, הרי שלפי עמדת רשות המיסים, ביצע הוא מכירה היוצרת אירוע מס החייב במס רווח הון. למותר לציין, כי גם תוצאה זו הינה תוצאה קשה ויוצרת עיוות מס. יש להפנות את תשומת הלב למקרים בהם מדובר בחברה זרה המנפיקה מטבעות והינה מוחזקת על ידי חברה ישראלית, מאחר ובמקרה כזה, רלוונטיות מאוד ההוראות האנטי תכנוניות בפקודה כגון שליטה וניהול וחברה נשלטה זרה וכד' שיש להן השלכות מס על החברה הישראלית.
הקלות/פטור ממס רווח הון: מן הראוי לציין, כי בהתאם להוראות הפקודה מוענקים הקלות/פטורים ממס על רווח ההון -
פטור לנכה/עיוור: בהתאם להוראות סעיף 9(5)(ב) לפקודה, הכנסתו של נכה/עיוור שלא מיגיעה אישית (הכנסות ריבית, רווחי הון וכד'), תהא פטורה ממס עד לסכום התקרה הקבועה בסעיף (בשנת 2017- 85,200 ₪).
הקלות לעולה חדש/תושב חוזר ותיק: במסגרת סעיף 97 לפקודה, מוענק פטור ממס רווח הון ממכירת נכס שהיה ליחיד (שהיה לתושב ישראל לראשונה או תושב חוזר ותיק) מחוץ לישראל אם מכרו בתוך 10 שנים מהיום שהיחיד היה לתושב ישראל. אשר על כן, יש לבדוק האם היחיד זכאי להקלות או פטורים כלשהם בעת חישוב רווח ההון החייב במס כתוצאה ממימוש המטבעות הווירטואליים.
עלויות שנוצרו כתוצאה ממכירת המטבעות הוירטואליים: בחישוב רווח ההון בעת מכירת מטבעות וירטואליים לצרכי מס, ניתן יהא לנכות הוצאות שהוציא היחיד במכירה כגון עמלת מסחר, עמלות פעולה והמרה, שכר טרחת עו"ד ו/או רו"ח וכד'.
נוהל גילוי מרצון והחלטות מיסוי - שקיפות מלאה מול רשות המיסים: נזכיר כי בתאריך 12 בדצמבר 2017 פורסם נוהל גילוי מרצון - הוראת שעה שבמסגרתו ניתן לפנות לרשות המיסים בצורה אנונימית ולנסות להגיע להסדר לגבי חבות המס לרבות חבות המס בעת מימוש מטבעות וירטואליים. כמו כן, קיימת האפשרות לקבל החלטה מראש - "פרה רולינג" מרשות המיסים היוצרת וודאות מסויית לנישום. מן הראוי להדגיש, כי לנושא מימוש מטבעות וירטואליים קיימות השלכות מס אחרות והיבטי מס אחרים כגון מס ערך נוסף, ניכוי מס במקור וכד'. בשל חוסר הוודאות אשר שרוי בכל עניין מיסוי המטבעות הווירטואליים, רצוי להתנהל בנושא זה במשנה זהירות, תוך הבטחת התנהלות חוקית ושקופה ובמקרים המתאימים, ככל ונדרש, תוך פניה לגורמי אכיפת החוק לטובת קבלת אישורם מראש לביצוע של עסקאות כאלה או אחרות - משרדנו המורכב מעו"ד ורו"ח מומחים בדיני מס ואיסור הלבנת הון ישמחו לעומד לרשותכם בעניינים אלה.
השימוש ההולך וגובר בקרב הסוחרים במטבעות דיגיטליים הוביל את רשות המיסים לפעול ללא הרף מול בעלי ארנקים דיגיטליים ומטבעות קריפטו. אנו ממליצים לכל בעל ארנק דיגיטלי, אשר יש בו הכנסות לא מדווחות ו/או פעולות לא מדווחות, לפעול ללא דיחוי מול רשות המיסים.
בעל חברה אשר נותן שירותים צריך לבחון ולבדוק האם הוראות המיסוי בדבר "חברת ארנק" חלות עליו. שכן, ככל והחברה שלו נכנסת להגדרת חברת ארנק, הרי שמדובר בשינוי חבות המס החייבת של החברה כמפורט בהמשך.
חיפוש 
סגור 
